אני עדיין צוחק על זה. החתול שלי מרלבורו הוא ילד חביב מאוד. כשהוא רוצה שאחזיק אותו הוא פשוט קופץ מהרצפה ומנשק אותי על הפנים (באמת) ואני מחזיק אותו ומלטף אותו. זה יכול להימשך שעות אם ארשה זאת. טס אבי טאבי שלי מלאה באנרגיה לא יכולה לקפוץ גבוה מספיק תמיד למעלה. היא אוהבת לקפוץ על הכתפיים שלי ואני קורא לה צווארון הפרווה שלי. אתמול מרלבורו קופץ בזרועותיי וכשאני חולף על פני המקרר טס קופצת על הכתף שלי, פעמון הדלת מצלצל ואני עונה לדלת --- איזה מראה - השכן שלי היה חסר מילים-הלוואי והייתה לי תמונה לשתף. זה רק סיפור אחד למיליון. כשיש לך שמונה חתולים, הפעימות נמשכות. חחח עדיין.
Eleanor Vance
