- 5 בנובמבר 2000
- #1
דבי
חבר TCS
וָתִיק- הצטרף
- 5 בנובמבר 2000
- הודעות
- 10983
- גירוד
- 4
- מִקוּם
- איווה
לא ידעתי איפה עוד להתאים את זה או באיזו כותרת לשרשור אבל אם אתה חושב שהוא שייך למקום אחר אנא העבר אותו עבורי.
יש לי רק סיפור לחלוק עם אוהבי חתולים סימפטיים אחרים אבל הוא עצוב...אז אם אתה לא אוהב סיפורים עצובים אל תקראי יותר.
יום אחד חזרתי מהעבודה והייתה טביתה (טאבי) במרפסת שהיא הייתה כל כך בהריון שדאגתי למה עדיין לא נולדו לה את התינוקות....היא הייתה ענקית!!!
בכל מקרה... חזרתי הביתה והנה היא הייתה... שפשפתי בחיבה את בטנה ואמרתי בטח מקווה שתוציא את התינוקות האלה די מהר טאבי. אבל לא היה לי מושג שהיא תתחיל ב-10 הדקות הקרובות!!! בכל מקרה חזרתי החוצה כדי להוציא משהו מהמכונית שלי ושם היא הייתה בתוך החתולים האחרים והכלבים עם תינוק קטנטן שעדיין מחובר לכבל המונח על המרפסת.
התבאסתי!!! משכתי את התינוק עד סוף הדרך החוצה הידיים שלי היו מדממות והרמתי גם את האמא וגם את התינוק וסחבתי אותם למוסך...לא רציתי שהכלבים יגיעו לתינוקות!!! אז אז היו לה עוד כמה ואז הכנסתי אותה הביתה...למרות שבעלי מתנגד נורא לחתולים בבית...שמתי אותה במרפסת האחורית ובודקת אותה כל שעה.
תאמינו או לא בסופו של דבר ילדה 8 תינוקות!!!!!!!!!!! חלקם היו נורא קטנים. אחרי כמה ימים הבנתי שהקטנים לא יצליחו בלי התערבותי אז האכלתי בבקבוק בערך 3 מהם שהם היו כל כך קרים!!! (אבל היה חם בחדר)
בכל מקרה הם לא הצליחו, מה שהיה לי קשה לקחת...אבל 5 מהם עדיין היו שם...חשבתי שכולם יצליחו. אבל אז מאומה כנראה התהפכה על אחת מהן וחנקה אותה זה כל מה שאני יכול להבין כי זה נראה בריא.
אז זה השאיר 4. ובכן בעלי צעק משהו נורא על כך שהם בבית...למרות שהם היו רק במרפסת האחורית...הוא לא אדם חתול במיוחד ולמרות שניסיתי לתת לאמא לצאת 2-3 פעמים ביום לסיר וזה היה קשה מאז שאני עובדת במשרה מלאה.
בכל מקרה....הוא דרש ממני לשים את אמא (טביתה) ואת 4 התינוקות שלה בחוץ!!! ובכן, פחדתי לעשות את זה מכיוון שפחדתי שהכלבים יקבלו אותם שהם עדיין כל כך קטנים....אז מצאתי פתרון...החזרתי אותם למוסך ופיצחתי את הדלת מספיק למקום שבו אמא עדיין יכולה לבוא וללכת אבל הכלבים לא הצליחו להיכנס.
ובכן הם פשוט הצליחו כל כך!! אפילו קראתי להם...סברינה בארני פליקס (הניסיון השני שלי לפליקס) ומרלין. ובכן, אז התרחשה הטרגדיה. כל כך התחברתי לתינוקות וליטפתי ושיחקתי איתם ואז יום אחד חזרתי מהעבודה וראיתי את הרועה הגרמני שלי אוכל משהו....תפסיק אם תתבאס...לא חשבתי הרבה על זה הכלבים תמיד תופסים מושק או סנאים אבל ירדתי לראות מה זה...כשהתקרבתי הבנתי שזה אחד מהחתלתולים.
הלב שלי זינק לתוך גרוני כשמיהרתי קדימה והתפללתי כל הזמן שלפחות אל תתן לזה להיות בארני שאהבתי במיוחד....אבל זה היה. כל מה שנותר ממנו זה ראשו וכפותיו הקדמיות. צרחתי ובכיתי והכיתי את הכלב הזה כל כך חזק!! ואני כן אוהב את הכלב שלי, אני יודע עכשיו שהיא לא הבינה שהיא לא אמורה להרוג אותו...היא רק בת 5 חודשים אז אני צריך להזכיר לעצמי שלא משנה כמה היא גדולה היא עדיין גורה (היא רועה גרמני)
בכל מקרה אז לא הצלחתי למצוא עוד שניים מהחתלתולים.... ברור שהם עברו את אותו גורל. מה שקרה כמובן היה שהחתלתולים החליטו שהם גדולים מספיק כדי לעקוב אחרי אמא מחוץ למוסך. עלובים. אז חיפשתי סביבי את החתלתול הרביעי והאחרון וגם לא מצאתי אותו... אחרי זמן רב של חיפושים סוף סוף מצאתי אותו...זה היה מרלין. ברור שהוא היה קצת מחוספס ואני לא חושב שאמא ידעה איפה הוא היה הוא היה באחת הרפתות בפינה...הוא פחד וכמעט לא זז. הכנסתי אותו פנימה התקשרה לחברה שיודעת הרבה על חתולים והיא אמרה שהיא חושבת שהוא מיובש...כנראה מכיוון שאמא לא ידעה איפה הוא והוא חסר אז הוא לא יכול היה לינוק.
אז האכלתי אותו בבקבוק והתפללתי בשבילו הרבה!!! והוא התחזק!!! אחרי כמה ימים החזרתי אותו בחוץ עם אמא...כדי שיוכל להניק וסגרתי את שניהם במוסך שוב...אבל הפעם לא פתחתי את הדלת אמא יוצאת רק עכשיו כשאני מרשה לה לצאת...מה שאני מנסה לעשות פעמיים ביום...מרלין שמנה ובריא ואני יודעת שהוא יצליח!!! וכאשר הוא יהיה גדול יותר אני אתן לשניהם לצאת... הכלבים לא מפריעים לחתולים הבוגרים שלי בכלל אז כשמרלין יוכל להגן על עצמו בבטחה אני אשחרר אותם. סליחה שזה כל כך ארוך אבל הבנתי שאם למישהו בעולם יהיה אכפת לשמוע את הסיפור הזה שהוא כל כך חשוב לי....זה יהיה בפורום החתולים הזה!!!!
[נערכה על ידי אן ב-11-05-2000 בשעה 09:34]
