• 13 בפברואר 2001
  • #1
עַל עַל מ

מיאומן

חבר TCS
חתול אלפא
הצטרף
8 בפברואר 2001
הודעות
547
גירוד
1
מִקוּם
ג'קסונוויל פלורידה
כיום אני עובד בשעות הערב. כשאני מתעורר מוקדם אני מנסה לנמנם לפני העבודה וסוקרטס ו/או טייגר יתכרבלו בכדור החמוד הזה לידי ואני נשבע שאני נרדם הרבה יותר מהר איתם במיטה איתי.

עכשיו כשאני ערה בידיעה שאני צריכה להתכונן לעבודה, שניהם שוכבים במיטה נראים חמים חמימים וחמודים וזה מקשה הרבה יותר לקום ולהתכונן.

עכשיו טייגר יכול לדעת מתי אני עומד לעזוב. כשהוא רואה אותי נועל את הנעליים שלי הוא נהיה מאוהב. זו הדרך שלו להגיד לי שהוא לא רוצה שאעזוב אז אני יוצאת מהדלת 5 דקות מאוחר יותר כי אני חייבת לתת לו אהבה. שלא לדבר על זה שהוא משחק להביא עם הצעצוע האהוב עליו מביא אותו אליי ומביט בי מחכה עד שארים אותו וזורק אותו על פני החדר כדי שיוכל ללכת להביא אותו ולהחזיר אותו לעשות הכל שוב.

או שסוקרטס יחליט לזחול אל ברכי האבות וישכב מגרגר. ואז הוא מטה את ראשו כלפי מטה ומחבט את החלק העליון של ראשו לתוך הפנים שלי בשביל נשיקות.

אני חושב שכל זה תוכנית סודית מצידם למנוע ממני לעזוב. וזה עושה את זה הרבה יותר קשה לעזוב.

דבר מצחיק נוסף הוא כשאני מביא מישהו בפעם הראשונה אם החתולים שלי לא מאשרים, אני יודע שהם לא יהיו חברים. אחד החברים שלי שאל אותי 'מה אם תפגוש אישה שבאמת אוהבת אותך אבל לא אוהבת את החתולים שלך?'

תגובתי: 'זו עסקת חבילה. או שאתה מקבל את התינוקות שלי או שיש הדלת'.