לאחרונה אימצנו את סיימון זכר מסורס בן שנה כבן לוויה לנקבה המעוקרת שלנו בת השלוש. שניהם חתולי בית למהדרין. הבעלים הקודם אמר שסיימון היה חתול יוצא וחביב שיש לו נטייה להתבייש סביב זרים. הוא היה קרוב מאוד לאחותו שנמסרה לפני כן יום קודם לכן. אני בטוח שגם הוא מתאבל עליה. עברו שלושה ימים וסיימון עדיין מסתתר. אני לא יודע אם הוא אכל או לא אבל אוכל ומים זמינים. ניסינו לעשות ניסיונות תכופים ללטף ולדבר איתו אבל הוא לא ייצא ממחבואו ברצון. נראה שהחתולה הנקבה שלנו לא מפריעה לנוכחותו. אני רוצה להפוך את המעבר שלו לבית שלנו לשמח ובריא. אם מישהו יכול להמליץ על כמה טיפים מועילים שיעזרו לסיימון להתגבר על העידן החדש הזה זה יתקבל בברכה וגם קריטריון לכמה זמן עליי לצפות שההתנהגות הזו תישאר.
לַחֲלוֹק:
ייתכן שתתעניין גם ב:
חתולים אסטמטיים: הסיפור של בידי ואיך לטפל בחתולים עם אתגרי נשימה